דילוג לתוכן

על סימפטומים נוירופלסטיים שאינם כאב

המוח יכול לייצר גם סימפטומים שאינם כאב — סחרחורת, עייפות, טינטון ועוד — ללא נזק בגוף. איך מזהים סימפטום נוירופלסטי ומה אפשר לעשות עם זה.

יותם ינאיפורסם ב־1 במאי 20266 דק׳ קריאה

זהו המאמר האחרון בסדרה זו על כאבים כרוניים. הפעם - אתמקד בסימפטומים שאינם כאב, אך שבאופן דומה יכולים להופיע ללא נזק בגוף. סימפטומים אלה מכונים נוירופלסטיים, כלומר - נובעים משינויים במעגלים עצביים במוח.

למעשה, כשם שהמוח ומערכת העצבים מסוגלים לגרום לכאב בהיעדר פציעה, הם גם מסוגלים לגרום לכל סימפטום אחר - מסחרחורת, תשישות ובחילה, ועד טינטון, גירודים לא מוסברים ואפילו שיתוק. הסימפטומים כמובן אמיתיים לגמרי, ובגלל שהם קשורים בפעילות מוחית חריגה, הם הפיכים בפוטנציה.

בשביל להבין אם סימפטום הוא גופני או נוירופלסטי (ממקור "מוחי"), דרוש בירור רפואי קפדני כדי לשלול מקור בגוף.

עייפות כרונית לדוגמא, יכולה להיות נוירופלסטית אך גם יכולה לנבוע משינויים בגוף כמו אנמיה (חסר בברזל) ושינויים מטבוליים נוספים. סחרחורת כרונית עשויה להיות נוירופלסטית, אך גם יכולה לנבוע מגורמים שונים בגוף כמו "קריסטלים באוזן", בעיות לחץ-דם, ואף פגיעה ברקמת המוח.

במקרים רבים הבירור הרפואי לא מזהה סיבה גופנית לסימפטום. כשזה קורה, גורמי טיפול לפעמים מתייחסים לסימפטומים אלה כ"פסיכולוגיים", מונח בעייתי שלרוב גורם להקטנה והאשמת המטופל, כאילו הוא עושה את זה בכוונה.

זה קורה בעיקר כי קשה מאד (גם לרופאים ומטפלים אחרים) לתפוס איך המוח יכול ליצור סימפטומים כאלה חזקים: כמו סחרחורת שמביאה לנפילה, או עייפות שלא מאפשרת לקום מהמיטה ימים.

אבל אנחנו הרי יודעים שמצבים נפשיים גורמים לסימפטומים אמיתיים בגוף: לדוגמא, בחילה ושלשול שמתעוררים לפני ראיון עבודה מלחיץ. הכל בסדר בבטן, אין שם חיידק ואין מחלה, אך המעיים מתפתלים, כואבים ודוחפים להתרוקנות. זה לא דמיוני, אבל זה כן מונע מסטרס פסיכולוגי. וזו כמובן תופעה נורמלית.

דוגמאות נוספות כוללות סחרחורת/התעלפות שקורית לאנשים במצבי מתח קיצוניים, או שיתוק גופני (Freeze) המתרחש אצל קורבנות אלימות.

בדומה לכאב, הסימפטום יכול להיות "רגעי" ולעבור כשהסטרס יורד. אבל, ייתכן מצב בו מערכת העצבים והמוח "לומדים" את הסימפטום וממשיכים לשדר אותו לאורך זמן כך שהוא הופך "כרוני" (ראו "מעגל הכאב" – מאמר מס' 5 בסדרה).

בתחתית המאמר הזה שמתי רשימת אבחנות רפואיות המשקפות סימפטומים נוירופלסטיים שונים, יחד עם קישורים למידע נוסף עליהם.

הכל תקין בבדיקות, איך ניתן לדעת שהסימפטומים שלי נוירופלסטיים?

אם הכל בסדר בבדיקות זה לא אומר ש"אין כלום", רק שלא מצאו הסבר פיזיקלי בגוף. אבל, בכדי לאבחן סימפטום נוירופלסטי יש צורך גם בזיהוי של מאפיינים מסויימים בסימפטום [1], לדוגמא:

  1. חוסר עקביות – אם הסימפטומים משתנים בהתאם לשעה ביום, מתרחשים לאחר (אך לא במהלך) פעילות גופנית, או מתרחשים בפעילויות מסוימות אך לא באופן עקבי (לפעמים כן ולפעמים לא). אם הסימפטומים מינימליים או לא קיימים כאשר עוסקים בפעילויות מרגיעות או מסיחות דעת (כגון בחופשה או כאשר לא חושבים עליהם) או לאחר טיפול כלשהו - כגון עיסוי, כירופרקטיקה, רייקי, דיקור, או תוסף צמחי מרפא.
  2. מופעלים מטריגרים - הסימפטומים נוצרים על ידי גירויים לא-פיזיקליים כגון מזון, ריחות, צלילים, אור, מסכים, שינויי מזג אוויר, מגע קל או גירויים תמימים, כגון רוח או קור. אם הסימפטומים מתרחשים במצבי מתח או בציפייה לסטרס, או כאשר חושבים עליהם. אם הסימפטומים מופעלים כשאני מדמיין את הפעילות שמעוררת אותם במציאות.

סטרס באופן כללי, וספציפית ציפייה ולחץ מהסימפטומים יכולים לתרום לכך שהמוח ימשיך לשדר אותם (בדומה ל"מעגל הכאב"). ואכן, מצוקה נפשית נמצאה כקשורה בהתפתחות והתמשכות סימפטומים "לא מוסברים" [2-3].

בכל הנוגע לסחרחורות ממקור לא גופני, ישנה קורלציה משמעותית בין סטרס לבין עוצמת הסחרחורת [4-5], וחרדה זוהתה כגורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות סחרחורת כרונית [6].

ממצאים דומים זוהו גם במצבים רפואיים כמו תסמונת המעי הרגיז (כאבים, התכווצויות בבטן ושלשולים כרוניים בהיעדר נזק גופני), "Long Covid" (עייפות כרונית לאחר חשיפה לוירוס הקורונה), ותסמונת POTS (עליות דופק בלתי מוסברות בזמן שינויי תנוחה) [7-9].

חשוב להגיד שאין הכוונה שחרדה וסטרס גורמים ישירות לסימפטומים האלה (שכן הם לא מופיעים אצל כל מי שסובל מחרדה), אלא שהם תורמים לתהליך בו המוח ומערכת העצבים משמרים את הסימפטומים. בדיוק כמו ב"מעגל הכאב" בו חרדה וסטרס עשויים להגביר את פעילות "מנגנון הסכנה" המוחי ובכך להגביר את הכאב, שמגביר את החרדה, וחוזר חלילה. כך בדיוק גם בסימפטומים שאינם כאב.

ומה עושים עם כל זה?

ובכן, כמו בעולם הטיפול בכאב, גם כאן הגישות נחלקות בין גישות לניהול הסימפטומים ("ללמוד לחיות איתם") לבין גישות החלמה (הפחתת הסימפטומים עד החלמה).

בדומה לטיפול החלמה לכאב נוזיפלסטי (ראו בהרחבה מאמר מס' 6 בסדרה), גם בסימפטומים שאינם כאב הדרך דומה:

  1. אבחנה - בירור רפואי לשלול סיבה גופנית לסימפטומים, וזיהוי מאפיינים נוירופלסטיים לסימפטומים.
  2. הורדת פחד מהסימפטומים דרך העמקת הידע על המנגנון שלהם ועל אי מסוכנותם.
  3. חזרה הדרגתית לכל הפעולות שגורמות לסימפטומים, מתוך חוויית סקרנות ובטחון ולא מתוך פחד והימנעות.
  4. עיבוד אירועים מלחיצים וטראומטיים בחיים שזוהו כמשפיעים על "מנגנון הסכנה" ועל הסימפטומים, אם יש כאלה.

כל זה נשמע אולי פשוט, אבל זה בהחלט לא קל. ועל כן, מומלץ לפנות למטפל שיודע לעבוד בגישות החלמה, ומבין בסימפטום הספציפי שמפריע.

אסיים בתיאור מקרה מהקליניקה של חיילת שעברה זעזוע מוח והמשיכה לסבול גם כעבור שנה מסחרחורות, עייפות, כאבי ראש וקשיי שינה.

היא עברה בירור רפואי מקיף שלא מצא נזק גופני שמסביר את הסימפטומים, כלומר – "הכל תקין". אבל, כשהתחלנו בטיפול זיהינו שהסחרחורות שלה לא מופיעות בצורה עקבית, מתגברות בלחץ נפשי, וכשהיא מדמיינת תנועות שמגבירות אותן הן מופיעות על אף שהיא במנוחה.

לאחר הסבר מפורט על "מנגנון הסכנה" המוחי והדרך בה המוח "לומד" סימפטומים לאחר פציעה, התחלנו תרגול מנטלי שמטרתו להפחית את הפחד מהסחרחורות, ובהדרגה להיחשף אליהן מתוך תחושת ביטחון ושליטה. במקביל, זיהינו גורמי סטרס רבים בחייה שתרמו לרמת הסכנה בה הרגישה, כך שהיא יכלה לנקוט פעולות אקטיביות על מנת להפחיתם.

לאורך הטיפולים הסחרחורות שלה התחילו לפחות בהדרגה, תוך שהיא מעלה את רמת הפעילות והתפקוד שלה. במקביל, חל שיפור ניכר גם בכאבי הראש ובעייפות, עד שכלל הסימפטומים מהם סבלה נעלמו קליל כחודשיים לאחר תחילת הטיפול. במעקב של שנה לאחר מכן, המטופלת סיפרה לי שהמצב נשמר, היא עובדת ולומדת, ומתכננת טיול גדול בעולם.


רשימת אבחנות רפואיות הכוללות סימפטומים נוירופלסטיים:

  • סחרחורת: Persistent Postural-Perceptual Dizziness (PPPD), Mal de débarquement syndrome (MdDS) ("תסמונת הרציפים"). לעוד מידע
  • עייפות: Chronic Fatigue Syndrome (ME/CFS), Long Covid. לעוד מידע
  • מערכת עיכול: Irritable Bowel Syndrome (IBS) (מעי רגיז), Interstitial Cystitis (שלפוחית רגיזה). לעוד מידע
  • לב: Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome (POTS). לעוד מידע
  • שיתוק: Functional Neurological Disorder (FND), Somatoform disorder, Conversion disorder. לעוד מידע

קישורים מומלצים:

מקורות:

  1. Schubiner et al. J Pain. 2024
  2. Van den Bergh et al. Neurosci Biobehav Rev. 2017
  3. Kube et al. Clin Psychol Rev. 2020
  4. Jang et al. BMC Psychiatry. 2024
  5. Ke et al. Eur Arch Otorhinolaryngol. 2022
  6. Trinidade et al. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2023
  7. Phillips et al. J Psychosom Res. 2013
  8. Engelmann et al. EClinicalMedicine. 2024
  9. Knoop et al. Psychosom Medicine. 2024

הבהרה: המידע המופיע במאמר מיועד להעשרת הידע והוא אינו ייעוץ רפואי/פסיכולוגי אישי ואינו תחליף אליו. אם הינך סובל מבעיה בריאותית/נפשית כלשהי אנא פנה לגורם הבריאות המוסמך לבדוק אותה.