
מצאו לי בלט ב-MRI, האם זה הגורם לכאב?
ממצאים ב-MRI כמו בלטים, היצרות ופריצות דיסק קיימים גם אצל אנשים בריאים ללא כאב כלל. על הקשר הרופף בין ממצאי הדמיה לבין כאב כרוני.
שמעו סיפור אמיתי - מטופל הגיע לטיפול בעקבות כאב כרוני בגב התחתון המקרין לרגל שמאל, ציין שהוא אובחן ב-MRI עם פריצת דיסק בגב הלוחצת על עצב בגובה L5-S1.
אסביר בקצרה - שכנוצר לחץ משמעותי על שורש עצב בגב (למשל כתוצאה מפריצת דיסק), כאב עשוי להיות מוקרן במורד אותו עצב, כלומר - במורד הרגל באותו הצד של הפריצה.
כשביקשתי מהמטופל לראות את פענוח ה-MRI ראיתי שהוא צדק וטעה. צדק כי אכן היתה פריצת דיסק עם לחץ על שורש עצב, אבל טעה - כי הלחץ היה בצד ימין (!) של הגב בלבד (ולא בצד שמאל בו הוא מרגיש כאב). כששאלתי האם כואב לו ברגל ימין אמר שלא, "רק בשמאל".
בדוגמא זו אפשר לזהות 2 תופעות חשובות מאד:
- תתכן פריצת דיסק בלי כאב.
- ייתכן כאב בלי פריצת דיסק.
איך זה הגיוני?
אז כבר שנים רבות שמחקרים מראים שגם לאנשים בריאים שלא סובלים מכאב קיימים ממצאים רבים בבדיקות הדמיה (MRI, CT, אולטרסאונד, רנטגן).
למשל, סקירה גדולה שנערכה על מחקרים כאלה הראתה שבגיל 30, לכ-30%-50% מאנשים שלא סובלים מכאב יש "שינויים ניווניים", בלטים ופריצות דיסק בצוואר ובגב. בגיל 50 זה כבר מופיע אצל 50%-80% מהאוכלוסייה הבריאה, ובגיל 80 אצל כ-80-96% [1].
חשוב להבין - זה אנשים שלא סובלים מכאב, יש להם בלטים, פריצות, היצרויות ושינויים שחיקתיים, והם בכלל לא יודעים מזה. זה לא מפריע להם. זה שם, קיים ואמיתי, אבל לא גורם לכאב!
עדויות דומות נמצאו גם במפרקים אחרים: צוואר, כתף, מרפק, ברכיים קרסוליים. ממצאים כמו קרעים או הסתיידות של גידים, שחיקת סחוס, קרעי מניסקוס, קרעי לברום, "דורבן" ועוד, קיימים באנשים בריאים שלא סובלים מכאב(!).
חשוב להגיד - יש מספר ממצאים שיופיעו בצילום ויכולים להסביר כאב ממושך, אבל חשוב לדעת שהם נדירים מאד, וברוב מוחלט של המקרים הרופא הסביר יוכל לשלול אותם בבדיקה גופנית ובתשאול קצר.
בנוסף, אם נחבלתי בכתף והרגשתי כאב חד, ובצילום ראו קרע, ישנה סבירות לא מבוטלת שאכן הקרע גורם לכאב. אבל זה לא המצב ברוב מצבי הכאב הכרוני.
למה? כי לאורך זמן גוף האדם יודע לתקן נזקים, ליצור פיצויים ולהוריד את רמת הכאב גם אם הפציעה לא נעלמה לחלוטין (אפשר לחשוב על צלקות, שנשארות בגוף לכל החיים אבל לא גורמות לכאב. אז ככה עשוי לקרות גם "מבפנים").
עובדה, נמצא כי השכיחות של אותם ממצאים ב-MRI עולה ביחד עם העלייה בגיל, אבל כאב לא שכיח יותר בגיל מבוגר. כמו ששערנו מלבין ועורנו מתקמט בחלוף השנים, כך גם הרקמות הפנימיות שלנו משתנות - וזה נורמלי!
אפילו ישנם עדויות לכך שפריצות דיסק נספגות לאורך זמן ב-66% מהמקרים, ונעלמות [2]. ובלטי דיסק / שינויים ניווניים - הם כנראה היו שם לפני הכאב ויישארו אחרי שהוא יעבור.
כאב הוא תופעה מוחית הקשורה בפעילות מוחית לא מודעת, אשר עשויה להתחיל בפגיעה רקמתית אבל לאורך זמן מתנתקת ממנה ברוב מוחלט המקרים.
ומה עם אותו מטופל כאוב מתחילת המאמר? לאחר מספר טיפולים כאבו פחת בצורה ניכרת, ונעלם לאחר מספר שבועות (פריצת הדיסק עדיין שם אני מאמין…).
במאמר הבא אדרש לכמה מיתוסים נפוצים הקשורים בכאב כרוני, כמו למשל השאלה אם הוא נגרם מתנוחה לא נכונה? עומס יתר? חולשת שרירים? שינויי מזג אויר? (רמז - לא בדיוק…).
מקורות:
- Brinjikji et al, (2015). https://doi.org/10.3174/ajnr.A4173
- Zhong et al, (2017). Pain Physician. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28072796/
הבהרה: המידע המופיע במאמר הינו להעשרת הידע, הוא אינו ייעוץ רפואי אישי ואינו תחליף אליו. אם הינך סובל מבעיה בריאותית כלשהי אנא פנה לגורם הבריאות המוסמך לבדוק אותה.